הכרעת דין בתיק תו"ב 138-12-06

החלטתי לזכות את הנאשם מן העבירה שמיוחסת לו בכתב האישום.

כתב האישום

כתב האישום המקורי ייחס לנאשם עבירה של אי מילוי אחר הודעה, שנשלחה בהתאם לסעיף 3(א) וסעיף 8 לחוק העזר לנתיבות (הריסת מבנים מסוכנים), תשכ"ו - 1966 (להלן: " החוק המקורי").

בטרם נשמעה תשובתו של הנאשם, ביקש ב"כ המאשימה לתקן את כתב האישום, בפרק הוראות החיקוק ותחת האמור לעיל, נרשמה עבירה לפי סעיף 3(א) ו- 5(א) לחוק עזר לנתיבות (הריסת מבנים מסוכנים), תשס"ז - 2007 (להלן: " החוק החדש").

הנאשם כפר במרבית עובדות כתב האישום, כפי שתוקן, והתיק נקבע לשמיעת ראיות. לאחר ששמיעת הראיות החלה, הגישה המאשימה בקשה נוספת לתיקון כתב האישום, וזאת על דרך הוספת סעיף נוסף להוראות החיקוק, הוא סעיף 254 לפקודת העיריות, אשר קובע שאי ביצוע הוראת המהנדס לפי סעיף 3(א) לחוק החדש, מהווה עבירה. כן ביקשה המאשימה, לתקן את כתב האישום, בהוספת עד תביעה נוסף: אינג' רפאל בט.

בהחלטתי מיום 27.1.09, התרתי את תיקון כתב האישום, כמבוקש.

ושוב, במהלך שמיעת הראיות, לאחר שלא התרתי את הגשתו של ת/27, הוא הודעת ראש העיר והדרישה לביצוע התיקונים מיום 30.7.06 באמצעות העד אלעני, ביקשה המאשימה לתקן את כתב האישום על-ידי הוספת עד נוסף, הוא ראש העיר, מר יחיאל זוהר, אשר הוציא את המכתב על פי החוק.

יש לציין, כי על-פי כתב האישום, העבירה המיוחסת לנאשם בוצעה בשנת 2006, עת היה בתוקף החוק הישן, שהרי החוק החדש נכנס לתוקף ביום 11.1.07. למרות זאת, מצאה המאשימה לנכון לתקן את כתב האישום, כך שהנאשם מואשם על-פי הוראות החוק החדש ועל המאשימה לשכנע, מעבר לספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו, בהתאם להוראות החוק החדש.

על-פי כתב האישום המתוקן, הנאשם הוא הבעלים של נכס בנתיבות, אשר הוגדר בסעיף א(1) לכתב האישום. נטען, שהנכס שימש בעבר מפעל טקסטיל.

על-פי סעיף 2 לכתב האישום המתוקן, בהתבסס על בדיקה שערך מהנדס העיר ביום 6.1.05, המאמצת חוות דעת של המהנדס רפאל בט, מיום 15.12.04, קבע ראש העיר, שהנכס מהווה סכנה למחזיקים בו ולציבור, כאמור בהודעתו מיום 30.7.06, וזאת מכח סמכותו לפי סעיף 3 לחוק הישן.

על-פי סעיף 3 לכתב האישום המתוקן, הנאשם נדרש לבצע את העבודות הבאות: כל העבודות לסגירת המקום באמצעות גדר; לתיקון המפגעים ולביצוע תיקונים ושיקום באופן מיידי, כמפורט בחוו"ד המהנדס רפאל בט, או להרוס את המבנה כדי למנוע אסון.

על-פי סעיף 4 לכתב האישום המתוקן, היה על הנאשם לסיים את העבודות תוך 3 ימים.

על-פי סעיף 5 לכתב האישום המתוקן, עד למועד הגשת כתב האישום, לא מילא הנאשם אחר דרישת ההודעה.

ראיות המאשימה

מטעם המאשימה נשמעו עדויותיהם של מספר עדים ואביא להלן את תמצית העדויות:

מר הרצל אלעני

מר אלעני היה מהנדס העיר, ממאי 04' עד דצמבר 06' והוא העיד שהוא חתום על המכתבים מימים 5.9.05 ו- 6.1.05 (ת/1 ות/2), הם מכתבים אשר דורשים לתקן ולסגור את הנכס.

מר אלעני העיד, כי במהלך דצמבר 04', בוצעו בעיר בדיקות לאיתור מבנים מסוכנים ואחד המבנים היה מפעל הטקסטיל הישן, אשר לא היה מגודר, היה מלא פסולת ופסולת בניין, היו שם בורות ותעלות. העד העיד, כי הוא הזמין את מהנדס קונסטרוקציה לקבלת חוות דעת, וכי ביום 9.12.04, הוא ביצע סיור עם אותו המהנדס, רפאל בט. העד הציג תמונות מאותו הסיור ותאר בקצרה את הנצפה בתמונות. עוד מסר מר אלעני, כי ביום 6.1.05, בסמוך לאחר הסיור, הוא שלח מכתב לנאשם, בו הוצגו לו התמונות והוא נתבקש לגדר את המקום ולבצע את כל הדרוש על מנת שהמבנה יהיה בטיחותי, או להרוס את המבנה, אך דבר לא בוצע. העיד מר אלעני, כי בספטמבר 05' נשלחה הודעה נוספת לנאשם.

באמצעות מר אלעני, הוגש המוצג ת/4, הוא מכתב של המהנדס רפאל בט למר אלעני, שבו התייחסות לנכס נשוא כתב האישום. במכתב פורטו מוקדים מסוכנים שבמבנה. למוצג זה תהא התייחסות מפורטת בהמשך הכרעת הדין. כן הוצגו באמצעות מר אלעני, התמונות ת/5 עד ת/23, שהן תמונות של הנכס. העד העיד, כי הוא יודע שראש העיר הוציא צו לגבי המבנה. בהמשך עדותו, מסר העד אלעני, שהוא חושב שלנאשם נשלח מכתב נוסף, כי עברו מספר חודשים בין המכתב הראשון לשני, כך שהיה מספיק זמן כדי לתקן את הליקויים. כן מסר העד, שהוא המליץ לראש העיר וכי ראש העיר הוציא את המכתב על סמך המלצותיו. בחקירתו הנגדית נשאל העד שאלות רבות לגבי מעורבותו בהתייחס לנכס במועדים שלאחר הוצאת מכתביו ולאחר הגשת כתב האישום, לגבי גידור שבוצע במקום, אך מצאתי שאין צורך להרחיב בדברים, שכן הדבר אינו נדרש לצורך מתן הכרעת הדין.